פייק עלה התאנה

2.10.21 כ"ו בתשרי תשפ"ג

WhatsApp Image 2021-11-11 at 21.54.19.jpeg

לאחרונה הולכים וגוברים הקולות שמשמיצים את תעשיית הפייק. במקהלה אחידה ומאיימת, על גבול ההסתה [-הו, פייקופוביה!], הם טוענים שתרבות הפייק מסוכנת לעצם קיומנו. יש ביניהם מי שמזכיר שבקרוב נגיע שוב לקלפיות, ורבים יצביעו מתוך שיקולים שמבוססים על נתונים שהשד יודע מה המקור להם. אחרים מתעקשים לקבוע שהפייק מפורר את שאריות האמון שבלעדיו לא תיתכן דמוקרטיה. מול החזית האחידה, איש לא מעז להתייצב להגנתו של הפייק, לומר עליו מילה טובה או סתם להציג תמונה קצת יותר מורכבת, וזה בהחלט מוזר. אחרי הכל, בעולם שבו כולם מייצרים טונות של פייק, נבנים על גביו ומתפרנסים ממנו יפה, אפשר היה לצפות לגישה קצת פחות כפוית טובה.
אז הנה אני מתייצב, ובמקום שאין אנשים, אשים נפשי בכפי ואודה: יש לי חיבה כלשהי לפייק. אפילו תשוקה. כלומר במצבים מסוימים, מתעורר אצלי מין יצר, לטפח איזו בדיה קטנה, בלוף מחמד – חף מכל שיקול פוליטי או תועלתני- ולהפריח אותו או אותה לפה ולשם סתם כדי לראות מה יקרה.
הנה תשמעו סיפור:
קצת לפני החג הגיעה אלינו הזמנה מחוגים המקורבים לצד החילוני לצאת ולבלות כמה ימים בצפון. חגי תשרי הם אכן חתיכת משימה אתגרית למשפחות מורכבות. במיוחד בירושלים עיר הקודש. מי שהחיים הדתיים מוכרים לו מילדות, יתכן שגם רצף החגים עובר עליו טבעי וקל כמו קינוח פרווה. אבל אנשים שגדלו בבתים חילונים לא יודעים מאיפה זה בא להם. אני, למשל, מעולם לא הוטרדתי בשאלה כמה ימים רצופים אפשר להעביר בתפילות ארוכות מדי וסעודות חגיגיות מדי. כבר ברחם אמי חבשתי כיפה, ומבחינתי מדובר בחלק אינטגרלי מהסתיו: חצבים. קרירות בוקר. שעות בבית כנסת. חזנים מהגיהינום. יורה ונחליאלי. חמישה ק"ג שחייבים להוריד עד חנוכה. אבל רעייתי, המכונה כאן לא פעם בשם "העוכרת", גדלה בחוגי השומר הצעיר, וגם אם נעבור את גיל 120 היא לעולם לא תתרגל. בקיצור היה משהו מפתה, ואפילו צודק, ביומיים או שלושה של פגרה מחוץ למדחסה היהודית של החגים. עובדה, לא שללתי את ההצעה על הסף. לא פלורליסטי מצדי?
אבל אז, בעודנו בוחנים את ההצעה והשלכותיה, צלצל הטלפון. על הקו היה נציג הוועד המנהל של בית הכנסת שלי. הוא כחכח קלות ובישר בחגיגיות שבשעה טובה, ופה אחד, הוחלט להכתיר אותי השנה לחתן בראשית. הידד הידד ו
משהו בתוכי נמס ותפח. סומק זרח על לחיי. חתן בראשית הוא תואר כבוד אולטימטיבי בעולמו של המגזר. בשיאה של שמחת תורה, החתן מתכבד לפתוח את ספר התורה בעמודה הראשונה שלו ולברך על המילה "בראשית". לכן שרים לו, מריעים לכבודו ולעתים אף זורקים סוכריות כאילו הוא נער מצווה ולא יהודי מקשיש. אז נכון, זה לא פרס נובל ולא פרס ישראל. לא אוסקר ולא השחקן המצטיין. למען האמת התואר הזה כלל לא עונה על ההגדרה של פרס. המדקדקים יטענו אפילו שיש כאן הוצאה כספית, שהרי חתן בראשית מחוייב לגמול לקהילה ב"קידוש" מפנק אחרי התפילה, כולל מיני אלכוהול ופחמימות ריקות כמיטב המסורת. כל המשמעות של התואר הזה היא שחבריך החליטו לעשות לך שמח, ואין מה לעשות, זה עובד. נער הייתי גם זקנתי, וטרם פגשתי אדם שבחירתו לחתן בראשית לא מילאה את לבו בשמחה מוזרה.
מה שכן, הלכו התוכניות להתאוורר בצפון. זהו, אמרתי לעוכרת. צריך לצלצל לחברות, להתנצל ולהודיע שלא נוכל להצטרף הפעם.
החברות כמו שכבר אמרתי הן חילוניות הארד-קור, ולכן השאלה לא איחרה לבוא:
אבל מה זה חתן בראשית?
דינג דונג. התעורר בי היצר. התשוקה לפייק. שכחתי לציין מקודם, שהרגעים המועדים ביותר לפורענות הם בדיוק אלה. מישהו מהצד החילוני במשפחה שואל לתומו על מושג יהודי עלום שזר לא יבין. לך תסביר להם עכשיו מה זה חתן בראשית... מאיפה בכלל מתחילים להסביר?
אל תעני מהר. הפצרתי בעוכרת. בואי ניקח לנו קצת זמן ונבנה את זה יפה.
חמש דקות לאחר מכן, עדיין במכונית, רעייתי ואם ילדיי כבר שלחה הודעה מוקלטת ומפורטת שהלכה פחות או יותר, כך: בכל שנה כשמתחילים לקרוא את ספר בראשית, אחד החברים בבית הכנסת נבחר לגלם את הדמות של אדם הראשון. הוא אמור להגיע לתפילה בלבוש מינימלי . במקומות רבים נהוג שאשתו תופרת לו משהו מעלי תאנה. מותר גם לאלתר משהו מוושינגטוניה. אבל זהו בסך הכל. כך הוא מגיע לבית הכנסת, וזה כבוד לא קטן והשנה זה ג'קי. ישירו לכבודו, [בכל שקר מרהיב חייבים לטמון לפחות גרגר אחד קטן של אמת] ואני חייבת להכין את עלי התאנה.
התגובה שלא תיאמן היתה "אהההההה" . כלומר: נכון! בטח! פדיחות, איך יכולתי לשכוח מושג כה בסיסי. חתן\אדם בראשית. סבא שלי היה רב ומאוד הקפיד על המנהג הזה של שמחת תורה. וכו' וכו'. ההצלחה רק עודדה אותנו לפזר את השטות המוחלטת הזאת לגורמים נוספים שהתעניינו בשלומנו. לא תופתעו לגלות שהתגובות היו די דומות, מלבד אחת שמיהרה לברר האם בבית הכנסת שלי יש גם "כלת בראשית" בדמות חווה, וכמובן מי תופר עבורה את עלי התאנה או מה שזה לא יהיה.
-"לא..." ענתה לה הרעיה מתוך כאב אמיתי. "- אנחנו מתים על הקהילה הזאת, אבל הם כל כך שמרנים...שנים תחלופנה עד שנזכה לכלת בראשית בדמות חווה"
-"איזו הדרה מקוממת."
"בדיוק מה שאמרתי לו! דוסים חשוכים"

לא פחות פוקחות עיניים היו התגובות אחרי שהודענו לכולם שסתם צחקנו. מטעמים הומניטריים נתנו להם להתבשל על הסיפור לא יותר מחצי שעה. אז התנצלנו, דיווחנו ביושר על חולשתנו לפייק. ואמרנו, די בצער, שלא. אין מנהג כזה. בצד השני של הקו נשמעה נשימה עמוקה. עמוקה מדי.
מסקנות הביניים שלי מהחווייה הן
א- יש עונג עמוק בניצול תמימותן של הבריות. אך אם כעבור חצי שעה ייסורי המצפון לא תוקפים אותך, כדאי מאוד להיבדק. בשלב הבא אתה עלול, כמו פוליטקאים רבים, להאמין בעצמך בשטות שבדית.
ב- תמיד טוב לדעת יותר. בכל תחום. בורות מפוארת היא פיתוי שקשה לעמוד בו.
ג- העובדה שהסיפור המופרך הזה נשמע אמין לכל מי שמתחנו אותו, אמורה בעיקר להדאיג אותנו, אחי ואחיותי הדתיים. אם הסבר כל כך מחופף ורחוק מהמציאות, הצליח ליישב את דעתם של החבר'ה, נורית אזהרה אמורה כבר להבהב. מסתבר שעם השנים הצלחנו לבסס את הרושם ששום דבר לא מוזר מדי, והכל אפשרי.

....
בשבועיים האחרונים קיבלנו מושג לא רע לגבי בוחן המציאות של הציבור בישראל. לרובנו המכריע יש דעה נחרצת לגבי הסכם הגבול הימי מול לבנון. ביססנו אותה על מה שאמרו האנשים שעבורם הצבענו. עם זאת מספר האנשים שבאמת מבינים מה נחתם שם, האותיות הקטנות וההקשר הרחב, ויודעים לומר משהו על חולשותיו או יתרונותיו של ההסכם בלי לדקלם דף מסרים, רחוק מלעבור את אחוז החסימה. ודווקא הם מתלבטים לגביו, ולא ממהרים להשתמש במילים נחרצות. בהצלחה לכולנו.

הופעות

בול בפוני - חדש!

עם עירן צנחני

מופע מחווה לשנות ה70!!

לשירים, ההומור המחוספס והדמויות שעשו את מה שאנו היום

eric sultan---6462.jpg

חוברהל'ה

עם מרב סמן טוב

חגיגה ירושלמית של שירים, סיפורים והומור שיגלגלו אתכם מצחוק וגעגוע ממחנה יהודה עד גינות סחרוב.

צילום רמי זרנגר .jpg

גשר ההלכה

עם חנן יובל

חנן וג'קי מגיעים למופע הזה מכיוונים שונים, מרקע וגם מדור שונה, אך המפגש שלהם רצוף אהבה ועוסק בדבר ששניהם שוברים עליו את הראש ואת הלב – תפילת האדם.

חנן וג'קי.jpg

לכו אתם

עם אריאל הורוביץ

דברים טובים קורים כשקיבוצניק מצפון תל אביב נפגש עם ירושלמי מבת ים.

לכו אתם. תמונת יחצ. אביטל דן.jpg
 

הרצאות

תוכן זה כל הסיפור

חדשנות-סיפור ישן

WhatsApp Image 2021-11-03 at 6.36.31 PM.jpeg

חצי הכוס השבורה 

WhatsApp Image 2021-11-11 at 21.54.19.jpeg

בוקר טוב אליהו

WhatsApp Image 2021-10-25 at 22.53.46 (1).jpeg

מגזימים - סיפור אהבה

WhatsApp Image 2021-10-25 at 22.53.47 (2).jpeg
 

מופעי יחיד

צחוק עשה לי

WhatsApp Image 2021-11-11 at 8.29.01 PM.jpeg
WhatsApp Image 2021-11-11 at 20.30.26.jpeg

הסיפור הירושלמי שלי

 

ספרים

5235.jpg

אותיות מתוקות

"אני אבא ל-2 בני 9 ו-6. לאחרונה קיבלנו מהגן של הקטן את "אותיות מתוקות". מה להגיד, הספר פשוט אדיר. הילדים (שניהם) לא מפסיקים לקרוא ולבקש ממני להקריא אותו. מבחינתם ומבחינתי הסיפור מקסים.
דרך כל כך מיוחדת ללמוד בה." 

(תום, חיפה)

3 כוכבים ומטבע.jpg

שלושה כוכבים ומטבע

"זה סיפור עם ניחוח, עם מנגינה, עם טעם, כזה שפשוט כיף לשמוע, ואחר כך להיזכר בו, וגם לספר אותו מחדש, כי יש בו גם מוסר השכל, וגם צחוק, וגם קצת עצב, בקיצור - כל התבלינים שצריך כדי לשׂבּוֹע מסיפור ובכל זאת לרצות לשמוע אותו שוב"

(עטרה אופק)

כאן לא בית קפה - כריכת הספר.jpg

כאן לא בית קפה

"צרור סיפורי בית כנסת מקסימים, מפתיעים, חכמים. הם הזכירו לי את סיפוריו של שלום עליכם. יש בהם איזמל מנתחים חד ואהבה גדולה ליהודים שלו.

(שולי רנד)

" צחוק ועצב ותבונה והתבוננות והקשבה וחידוד ונוסטלגיה ושייכות ודיוק וכשרון בלתי רגיל של סיפור סיפורים. עונג שלם. מושלם. צרוף."

(יעל משאלי)

 
 
WhatsApp Image 2021-11-11 at 21.58.09.jpeg

צרו קשר

הודעתך נשלחה

ניהול אישי - רבקה גרנביץ

להזמנת הופעות / הרצאות

 052-6051334

 info@jacky-levy.com